טורי דעה

כיום שיטת הציונים בישראל פוגעת בתחושת היכולת והמסוגלות של התלמידים:

“למידה טובה זה ציונים טובים כי אף אחד לא יודע כמה התלמיד משקיע”. 

 ד”ר יותם חתום וד”ר לינור הדר (2010) במאמרם ״קולם של תלמידים״, טוענים כי התלמידים תופסים את המערכת החינוכית בכלל ואת בית הספר והמורים בפרט כגורמים המתעניינים בהערכתם בעיקר באמצעות ציונים. הם מוסיפים כי קשת של ביקורות בנות זמננו סימנו את בית הספר התיכון כ”בית חרושת לציונים” והצלחה וכישלון מכתיבה את זהותם כלומדים “טובים” או “גרועים”.

אני חושבת ששיטת הציונים בישראל פוגעת בתחושת היכולת והמסוגלות של התלמידים להצליח, מפני שכאשר יש מבחן במקצוע מסוים ונכשלים בו בכל פעם מחדש הציון גורם לתסכול של התלמידים וכך גורם להם גם לשנוא את אותו המקצוע.

העלון הכלה למעשה (2016), תומך בדעתי בכך שהוא טוען כי תלמידים שמתקשים בלמידה חווים הרבה כישלונות. כל כישלון נוסף מגביר את תחושת חוסר הביטחון ומקטין את רמת הציפיות של הסביבה מהילד. לכן תחושת המסוגלות האישית של התלמיד תלך ותקטן.

מכך, ניתן לראות כי שיטת הציונים בישראל מודדת את התלמידים על פי הציונים ולא על פי היכולות שלהם, ולכן אני חושבת שעל מנת שתלמידים אלו יצליחו במה שהם רוצים לעסוק בו בעתיד צריך, שלא ימדדו את התלמידים על פי הציונים שלהם, אלא למדוד את התלמידים על פי בחינת היכולת שלהם במקצועות ובדברים שבהם הם טובים וכך הסיכוי שלהם להצליח יגדל.

מגישה: יהלי חיוט .