עד כמה ההקלות אפקטיביות?

ראיון זה הוא ראיון עם רכזת לקויות למידה בבית ספרי אורט שלומי. אותה רכזת היא גם המורה שלי לאנגלית והיא הביאה את חוות דעתה על הדברים הרלוונטים לנו כעת, על נושא עבודתינו שהוא נושא הבגרויות, דרכי ההיבחנות, נושא הלמידה המקוונת בשעת הקורונה ועוד.

תציגי את עצמך ואת התפקיד שלך

שמי ניצה שוורץ, אני רכזת לקויות למידה בבית ספר.

כדי להיות רכזת לקויות למידה  צריך להשתלם במשך שנה שלמה ולהתחיל לעבוד בשטח.

העבודה שלי בצמוד ליועצת בית הספר, אנו אוספות נתונים על כל התלמידים שיש להם אבחונים ועל כל התלמידים הפוטנציאליים שכן צריכים אבחון אבל עדיין לא מאותרים.

אז השלב הראשון זה לאתר את התלמידים עם קשיים אובייקטיבים והשלב השני הוא למלא שאלון עם הורי התלמיד והתלמיד בעצמו, ולאחר מכן בישיבה מצומצמת אנו מחליטים באמת אם אותו תלמיד זקוק לגשת לאבחון או לא.

לפעמים תלמיד לא צריך לגשת לאבחון ואז חוסכים כסף רב להורים והתלמיד פשוט צריך כלים להתמודדות עם הקשיים שיש לו וברוב הפעמים הוא מצליח. 

בפעמים בהם תלמידים לא מצליחים וכן באים עם אבחונים אז אנחנו בונים את התיק לאט לאט ובזהירות רבה כי מדובר פה בהצלחה של התלמיד ובהגשה אופטימלית של התיק  שהוא יהיה מוכן וסגור מכל הכיוונים כדי שהוא יקבל את ההתאמות המתאימות לו בעיקר לבגרויות ומתכונות כדי שהוא יצליח.

הדבר הכי חשוב בבניית התיק הוא שהתלמיד אכן לומד ולא רק מסתמך על ההתאמות, התלמיד חייב ללמוד  וחייב להראות שינוי והתקדמות תהליכית בלמידה, תלמיד שמראה את כל  הדברים האלה מן הסתם יקבל ויאושר בוועדה המחוזית, אך תלמיד שאין לו מבחנים ולא לומד ולא מגיע לבית ספר, מן הסתם אנחנו לא נגיש את התיק כי אף אחד לא יאשר אותו. יש לציין שהמחנכים והמורים המקצועיים חייבים להיות מעורבים בתהליך וכך גם ההורים, היועצת ומנהל בית הספר.

האם את רואה הצלחות כתוצאה מההקלות?

בוודאי. בדרך כלל כל תלמיד שמקבל את ההתאמות המתאימות לו כמו הקראה, הכתבה, הכתבה לבוחן ניטראלי, אנושי או ע”י מחשב או בכלל בחינה בע”פ, מייצרת הצלחות רבות אצל התלמידים כי אלה ההתאמות האופטימליות שגורמות להם להצליח.

מקרה ספציפי אחד על תלמיד שלא למד בכיתה י’ ובאמת לא הגשנו את התיק שלו כי לא הייתה שם למידה, בעיית נוכחות קשה מאוד והחלטנו שאנחנו לא מגישים אותו.

בשיחה איתו ועם ההורים אמרנו שאם הוא לא עושה שינוי אז הוא לא מקבל כלום. בכיתה יא’ באמת הוא עשה שינוי, הגיע לבית הספר עשה מבחנים עם ובלי הקראה, מותאמים ולא מותאמים וכן הצליח וכנראה תהיה לו בגרות השנה. השנה הוא מסיים יב’ וכן תהיה לו בגרות, אני לא יודעת אם בגרות מלאה אבל ביחס למה שיהיה זה בטוח יותר טוב. כן יש הצלחות, תלמידים תמיד מודים לי על זה אבל זו באמת לא אני, אני נותנת את מה שהם אמורים לקבל ומשתדלת מאוד לעשות את העבודה שלי על הצד הטוב ביותר.

מה דעתך על הבגרויות כפי שהן היום? מה לדעתך צריכות להיות דרכי ההיבחנות?

הבגרויות כן עשו שינוי, אני לא הייתי משנה אותן, היום הבגרויות הן במגמה של מטה קוגניציה, הכוונה חשיבה על גבי חשיבה לא צריך ללמוד חומר בע”פ ולהקיא אותו אלא נותנים מצב נתון ואז צריך ליישם את כל מה שלמדת שלדעתי זה מצויין.

איך לדעתך בית ספר צריך להראות במאה ה 21? במה יש לשים את הדגש?

אנחנו באמת נמצאים במאה ה 21 ויש כל כך הרבה דברים חדשים שיצאו אבל אני עדיין מאמינה וחסידה גדולה, ותלמידים יכולים להעיד שעדיין אנחנו צריכים מחברת ועיפרון ולכתוב, כי בלי כתיבה אין אימונים. הכתיבה גורמת להתפתחות המחשבה ולסדר רעיונות, אז אני כן מאמינה בכתיבה וכן מאמינה במה שהיה גם לפני 50 או 60 שנה.

הדגש צריך להיות לגבי תלמידים וחשיבה ביקורתית, תלמידים צריכים לדעת איך לחשוב ואיך להעביר ביקורת ולהיות גם קורא ביקורתי. הרבה תלמידים לא רוצים להתאמץ ואני חושבת שהדבר הכי חשוב זה יגיעה והתאמצות כי תלמיד שלא יתאמץ לא יצא ממנו כלום.

מה למדת ומה את מסיקה כמורה מהלימודים המקוונים בשעת חירום זאת?

מבחינת הזום יש תלמידים שכן התחברו לזום וכן אפילו יקבלו תעודת הצטיינות על זה. 

ומאידך יש המון תלמידים שלא התחברו ולא נכנסו וזה לא דיבר אליהם כי יש להם פוביה בקשר למחשב או לכל דבר דיגיטלי אז זה לכאן ולכאן. אני לא הייתי רוצה לחזור לזום כי אני יותר אוהבת אנשים והייתי רוצה להיפגש ולראות פנים.

מה משמעות ההקלות השנה? שנת הקורונה?

בעידן הקורונה אין הרבה הנחות ההנחה היחידה היא שמבחנים שהיו אמורים להיעשות ולא נעשו ייעשו באופן קליל יותר או גם לקחת עבודות או מחברות או לחלופין לראות תפקוד בזמן קורונה.

ואם אנחנו מדברים כבר על תפקוד בזמן קורונה אז באמת המון תלמידים לא יקבלו התאמות כי המון תלמידים לא תפקדו בתקופת הקורונה. הדבר היחיד שאני רוצה לומר שהרבי הקודם של חב”ד אמר שבלי יגיעה ובלי התאמצות ובלי דם יזע ודמעות כלום לא יעזור, לא יהיה שום דבר לא בעולם הזה ולא בעולם הבא. 

תלמיד צריך להתאמץ, להתייגע ושזה יהיה שלו ולא להסתמך על העתקות או על ההקלות או על מורים טובים או על מורים שמוותרים, כי כולם מסיימים את התיכון והולכים לצבא ואחרי זה יוצאים למעגל העבודה ולאוניברסיטה ורואים שזה באמת לא כזה פשוט.בגלל זה המון תלמידים רוצים לחזור לבית הספר ומעריכים את בית הספר.

מגישה: מאי בן דוד.

Leave a Reply

Fill in your details below or click an icon to log in:

WordPress.com Logo

You are commenting using your WordPress.com account. Log Out /  Change )

Twitter picture

You are commenting using your Twitter account. Log Out /  Change )

Facebook photo

You are commenting using your Facebook account. Log Out /  Change )

Connecting to %s